או: הדרך למילה הראשונה רצופה כוונות טובות
הורים רבים תוהים האם התפתחות השפה של ילדם תואמת למצופה לגילם, ומודאגים כאשר הם רואים ילדים אחרים שמדברים באופן שוטף יותר, עם אוצר מילים רחב יותר או בצורה מובנת יותר מילדם. (למידע נוסף לגבי אבחוני שפה תואם גיל לחץ כאן)
מטרתו של מאמר זה היא לשתף את ההורים בידע מקצועי לגבי התפתחות השפה והתקשורת בשנה הראשונה לחיים.
ראשית, יש להדגיש כי השפה מתחילה להתפתח הרבה לפני הופעת המילים הראשונות והדיבור. בשפה יש מרכיבים תקשורתיים רבים שאינם כוללים דיבור. לדוגמא, כשאנו המבוגרים מגיעים למדינה זרה, ונתקלים באדם שאיננו מדברים בשפתו, אנו יכולים לתקשר איתו באמצעות תנועות ידיים והבעות פנים. אנו מבינים הבעות פנים, הצבעות והומור. אלו חלקים בלתי מילוליים של השפה.
על מנת להבין את התפתחותו של התינוק בדרכו למילים הראשונות, אתאר אבני דרך תקשורתיות ושפתיות הקודמות להפקת המילים הראשונות.
ניתן לחלק את השנה הראשונה לחיי התינוק לשתי תקופות מבחינת התפתחות השפה והתקשורת: תקופה של קדם כוונות תקשורתיות (מגיל 0-9 חודשים) ותקופה של כוונות תקשורתיות (מגיל 9-12 חודשים). בתקופת קדם הכוונות התקשורתיות ההורה מנחש את רצונותיו של התינוק ונותן, משמעויות משלו להתנהגויות התינוק (כמו למשל יצירת קשר עין, חיוך, בכי ועוד) וזאת, על פי היכרותו עם ילדו תוך היעזרות בהקשרים חיצוניים. גם התקשורת של התינוק מתפתחת מאוד בגילאים הללו. בגיל חודשיים בערך מתבסס החיוך החברתי וקשר העין מתבסס כבר בגיל 3-4 חודשים. כבר בגיל הזה יש "שיחות" בין התינוק להורה, בהן התינוק מוציא קולות גרוניים ומדבר בתורו עם ההורה, ממש כמו בשיחה אמיתית. עם הזמן המלמול הולך ומתפתח, ובגיל חצי שנה יש לתינוק כבר מלמול מגוון של צלילים עם הברות שונות לדוגמא: "בה, "בי", "גה", "גי".
המלמול חשוב מאוד להתפתחות הדיבור, מכיוון שבעזרת המלמול התינוק לומד לקשר בין תנועות מסוימות שהוא עושה בפה, ובין הצלילים שיוצאים מפיו.
חשוב לזכור שעד גיל 9 חודשים, עיקר היוזמה התקשורתית מוטלת על כתפי ההורה, וככל שהוא יזום יותר תקשורת ב"שיחות", משחקי תקשורת, שירי ידיים ומשחקי הקפצות, כך התינוק גם ירצה ליזום איתו יותר תקשורת ויתנסה יותר בתקשורת.
מגיל 9 חודשים (בערך… תלוי אם הוא קרא את הספר:)) התינוק יוזם כוונות תקשורתיות ברורות, כמו למשל:
בקשה באמצעות הושטת יד לעבר חפץ,
מחאה בעקבות נענוע של הראש או דחית החפץ,
שיתוף בחוויה עם חפץ, כמו למשל להראות לאמא שהוא הצליח לבנות מגדל,
ובקשת עזרה למשל, בניסיון להגיע לחפץ גבוה או לפתוח קופסא.
בגיל זה גם המלמול מתפתח ומתחיל להידמות יותר לשפה המדוברת. התינוק ממלמל רצפים ארוכים של הברות, המלווים בשינויים בגוון הקול (אינטונציה) המדמים שאלה, בקשה ואמירה.
סביב גיל שנה מתחילות להופיע המילים הראשונות. מילים ראשונות מוגדרות כמילים שבהן התינוק משתמש באופן עקבי לתיאור חפץ, אדם או מצב.
ברצוני להדגיש כי גם אם המילה הנאמרת רחוקה מהמילה האמיתית מכיוון שהיא משובשת או מכיוון שהתינוק משתמש במילה אחרת לתיאור החפץ, היא עדיין נספרת כמילה. ישנם תינוקות רבים אשר משבשים מילים, למשל: "צצי" במקום מוצץ, "אמ אמ" במקום אוכל, "אנ אנ" במקום אוטו וכו'.מילים אלו כמובן לא ישארו עם התינוק לעד, אך בשלב זה הן נספרות כמילים שהתינוק אומר.
על מנת להרחיב את אוצר המילים של התינוק בשלב זה אנו יכולים כמבוגרים לחזור פעמים רבות על מילים פשוטות בגוון קול מודגש. כאמור, מילים אלו יכולות להיות גם צלילים שאינם מילים אמיתיות, אך הם פשוטים יותר להיגוי ויותר קלים לתינוק להבנה. (למידע נוסף לגבי חשיבות הקראת ספרים לחץ כאן)
לסיכום, תינוקות מתחילים לתקשר הרבה לפני הופעת המילים הראשונות, באמצעות תקשורת לא מילולית ומלמול. תפקידנו כהורים ומטפלים הוא לחזק ולפתח התנהגויות אלו, במיוחד אם התינוק מתקשה בהן. כמובן שקיים טווח רחב של גילאים לכל אבן דרך התפתחותית, אך בכל מקרה של חשש לעיכוב שפתי או תקשורתי עדיף להתייעץ עם קלינאית תקשורת. אפשר וכדאי לטפל בתינוקות המאחרים בתקשורת ובמלמול גם לפני הופעת הדיבור, על מנת לא לצבור פערים ותסכול אצל ילדכם. (למידע נוסף לגבי טיפולי שפה ואבחונים לחץ כאן)