תשובה: בניגוד לאמונה שרווחה במשך שנים (ועדיין רווחת בקרב רופאים מסוימים כיום), על כך שאמורים לפנות לקלינאית תקשורת רק מגיל 3-4 שנים, כיום מחקרים מראים שיש יתרונות רבים להתערבות מוקדמת יותר. ניתן לפנות לקלינאית תקשורת במידת הצורך גם בגיל שנתיים או מוקדם יותר אם טרם נרכשו אבני הדרך השפתיות התואמות לאותו גיל.
תשובה: היגוי קשור בעיקר לשרירים וכמו בכל יכולת מוטורית יש גיל רכישה שונה לכל צליל. כמו שלא היינו מצפים מתינוק בן שנתיים לקפוץ על רגל אחת כך, יש גיל רכישה סטטיסטי לכל צליל ויש צלילים שיכולים להרכש ללא התערבות בגיל מאוחר בהתאם גיל הרכישה (כך למשל האותיות השורקות ש, ס,ז,צ נרכשות יחסית מאוחר סביב גיל 6 שנים). עם זאת, יש לחשוב גם על מובנות הדיבור הכללית של הילד. אם לילד יש מספר רב של שיבושים הפוגעים במובנות הדיבור הכללית שלו, ניתן לפנות בכל זאת לאבחון וטיפול שפה.
תשובה:כ 70% מהילדים יחוו תקופה של חוסר שטף התפתחותי, הנובע מהמעבר לשפה מורכבת יותר ומהקושי בארגון השפה המורכבת באופן מספיק מהיר בשיחה. חוסר השטף יכול לכלול חזרה על מילים, הברות, צלילים, מאמץ בגוף ובפה, התנשמויות לפני הדיבור ועוד. אצל כ 75% מהילדים חוסר השטף חולף עד לאחר כחצי שנה מהתחלתו בלי להשאיר זכר וללא טיפול. עם זאת, במידה והילד נמנע משפה במקומות ציבוריים, מודע ומתבייש, מראה שינוי בהתנהגות הרגילה או מבקש עזרה ביוזמתה, יש לפנות לקבלת אבחון וטיפול. הטיפול יכול לנוע בין הדרכת הורים לעבודה מעודדת שטף בבית, עד טיפול שבועי בילד, תלוי בסוג ובמידת הקושי.
תשובה: ככלל, ניתן לבצע אבחון שפה בכל גיל, אך אופן האבחון משתנה בבהתאם לגיל הילד. האבחון שאני מבצעת מותאם לגיל הילד, לאופיו, למזג שלו ולמידת הסבלנות שלו להתמיד באבחון. באבחון שפה יושבים הילד והמאבחנת ביחד ליד השולחן ועל השטיח על פי בחירתו של הילד. באבחון מתוקנן (שהעבירו אותו להרבה ילדים בקבוצות גילאים שונות והשיגו נורמות לגבי תגובות הילדים והוא מותאם לגיל הילד) יש חוברות עם משימות שונות ובאבחון לא מתוקנן משחקים ליד השולחן במשחקים שונים, בהם ישנן מטלות שפתיות מגוונות המזמנות תגובות שפתיות ספציפיות המתיחסות לתחומי השפה השונים (אוצר מילים, היגוי, דקדוק ועוד).
תשובה: ישנם שני סוגי שיטות עיקריות לטיפול באוטיזם: טיפול התנהגותי (ABA) וטיפול בשיטה ההתפתחותית טבעית DIR. הטיפול ההתנהגותי הוא טיפול שבו יש מטרות מאוד ספציפיות ומדידות, ובו הילד מקבל פרס כאשר הוא מבצע פעולה רצויה (הקשורה לשפה ותקשורת בהקשר של טיפול שפה כמו הצבעה, בקשה ועוד) ונמנע ממנו פרס כאשר הוא איננו מבצע את המשימה. הקושי בגישה זו בעיניי הוא שהיא תלושה מהקשר רחב יותר מבחינת הלמידה הטבעית והמטרות מוחלטות בלעדית על ידי המטפל ללא קשר לתחומי העניין של הילד ולאופן הרכישה הטיפיקלית של ילדים. לעומת זאת בשיטה ההתפתחותית טבעית, המטפל הולך בהתאם לתחומי העניין של הילד והדברים שמעניינים אותו, ובמהלך המשחק מזמן סיטואציות שבהן מתבקש שהילד יבצע פעולות תקשורתיות ושפתיות כמו בקשה, בחירה מבין 2 אפשרויות, משחק דרמטי ועוד. אני מאמינה בהתאמת השיטה לילד ולא התאמת הילד לשיטה. אצל רוב הילדים אני נוטה יותר לכיוון השיטה ההתפתחותית טבעית, אך משלבת אלמנטים מתוך השיטה ההתנהגותית.
תשובה: ירידה בשמיעה כתוצאה מנוזלים משפיעה מאוד על רכישת השפה הן ברמת אוצר המילים, התחביר והדקדוק והן ברמת ההיגוי. ישנם צלילים מסוימים שקשה יותר לשמוע כשיש נוזלים באוזניים, ובייחוד בחדר רועש כמו גן ילדים. עם זאת, גם ילדים עם נוזלים באוזניים מצליחים לרוב לרכוש שפה ברמה קרובה יחסית למצופה לגילם, ואם העיכוב הוא גדול מאוד, כנראה שלא כל העיכוב נגרם עקב הירידה בשמיעה ועדיף ללכת לאבחון וטיפול שפה.